אין סיכוי, הוא לעולם לא ילמד לכבד, היא אומרת לי בכאב.

אני מרגישה אותה, מכירה את החוויה ברמה האישית ומנסה לשים אותה בצד. בכל זאת, זה הסיפור שלה, לא שלי.

היא הגיעה לתהליך האימון שבורה, לאחר שחוותה בגידה.

אני רוצה להתחזק בקשה, להעלות את הביטחון העצמי כדי שאוכל להתגרש.

זו היתה הבקשה החיצונית, אולם כמאמנת אני יודעת שתמיד יש את הבקשה הפנימית, זו הלא מדוברת, בעטיה הגיעה למקום בו היא נמצאת מלכתחילה – במקרה הזה – בגידה.

בת כמה את? שאלתי

בת 35

אז אם אנחנו מדברות על כבוד, כמה באמת כיבדת את עצמך במשך כל 35 שנות חייך? אנחנו מכירות כחודשיים ואני שומעת אותך חוזרת ואומרת שאת 'לא סופרת' את עצמך בכלל. ואילו היום, סיפרת על שתי סיטואציות, שהכרחת את עצמך, במודע, לעשות משהו אחר ממה שאת רגילה תמיד, והיית מופתעת ממה שקרה.

בואי ניקח לדוגמא את סיפור המסעדה. הוא רצה לשמח אותך כדי לחגוג את הקידום שקיבלת  והזמין מקום במסעדה. אותה מסעדה שהוא מזמין תמיד. זו שאת יודעת שהוא אוהב. הרגשת איך הכעס מתחיל לעלות בך. נפגעת שהוא לא הקדיש בשבילך קצת יותר מחשבה והזמין באיזו מסעדה 'ראויה', פירשת את זה ש'הוא רואה רק את עצמו', והתגובה האוטומטית 'עוד פעם לשם? עזוב, אני לא רוצה ללכת',עמדה לך על קצה הלשון.

אבל הפעם עצרת. בחרת במודע לנשום ולא לפעול מתוך האוטומט. הבנת שהתגובה הזאת תכניס אותך למיטה, כועסת ומרחמת על עצמך וזה ממש לא האופן בו את רוצה לחגוג הערב. לא הפעם.

חשבת מה הכי היית רוצה ובמקום לריב איתו, אמרת לו את זה.

וראה זה פלא, הוא בכלל לא התווכח. הוא אפילו שמח. הוא לא כל כך מכיר מסעדות ולא יודע מה את באמת אוהבת. הוא ביטל, הזמין מחדש והיה ערב נחמד. כמובן בהתייחס למצב ביניכם עכשיו.

ואת, גם היית גאה בעצמך שהפעם באמת 'ספרת את עצמך', וגם נהנית מהערב במקום להיכנס למיטה, מתוסכלת ובוכה.

את, לומדת לכבד/לספור את עצמך ולהעריך את עצמך על השינויים שאת עושה. זה מה שחשוב לנו כעת.

ואם את מצליחה, לאחר 35 שנה, מי יודע, אולי גם הוא ילמד בסוף. או שלא. זה כבר לא בשליטה שלך.

להמשך קריאה >> איך לגבש 'כבוד עצמי'?

להיות אותנטי - סדנת עומק בעבודה עם רגשות ודפוסים מעכבים.

קפה עם סוקרטס- סדנת עומק בשיאלת שאלות מקדמות.

סלון פתוח למאמנות – מפגש מקצועי חודשי למאמנות ומטפלות.

"פתאום בערך בגיל 35 התחלתי להרגיש תחושות מיניות, זה היה דרך עבודה על הגוף בשיטת גרינברג, פתאום התחלתי להרגיש את החשק. קודם לא ידעתי בכלל שיש לי חשק וכבר הייתי אמא ל-2 ילדים. החשק הזה מפחיד אותי… התשוקה הזאת שאני מסוגלת לחוש מפחידה אותי, ומה אם אני אסחף…"  משהו בדברים של יונת מדבר אליך? אולי החוויה עצמה? הגילוי המאוחר של העונג המיני? חוסר החיבור למין ומיניות? אם כן, את ממש לא לבד. הרבה מאוד נשים, לא מחוברות למין, לא אוהבות מין או מרגישות שהן צריכות את זה בכלל, ובעיקר רובנו כל כך עסוקות בדברים אחרים שהעיסוק במין מתמקד בעיקר ב'איך להימנע ממנו'. מה שמאוד מקומם בכל הסיפור הזה, שהניתוק של נשים ממין ומיניות, נוצר בידי אדם. בטבען, לנשים יש פוטנציאל להיות מיניות וייצריות לפחות כמו לגברים. אז מה קרה לנו בדרך? מה מרחיק אותנו ממין והנאה מינית?

מין ומיניות כפי שאנחנו מכירות אותם, זה משהו שאורגן והוסדר אי שם  במאה ה-17, כשהיה צורך לארגן את החברה ולפקח על הסדר. הזהות המינית שלנו כ'גבר' או 'אישה', התפקידים והתכונות המוצמדים אליה – ה'נשיות' וה'גבריות', הדרך בה אנו מתנהגות, הדרך בה אנו תופסות את עצמנו ומתקשרות עם הסביבה, הכל הוטמע במיניות והפך ל'כאילו' טבעי. ולכן, אנשים רבים כל כך נבהלים כשניצב מולם אדם 'לא ברור' בזהות המינית שלו או שלה. וזו גם הסיבה, שנשים רבות כל כך כועסות כאשר הן נחשפות להתנגדות פמיניסטית להגדרות ולניסיונות לערער עליהן. כל ניסיון כזה לשנות, נחווה כאיום על המיניות והנשיות. זה מאיים מבלבל, מפר את 'הסדר' ומאוד מפחיד.

כחלק מההסדרה, גם היכולת שלנו להתחבר לאנרגיה המינית,  ליהנות ממין ולהביא את הפוטנציאל הענק הזה לידי ביטוי הוכנסה לתבניות חשיבה במטרה לשלוט 'ביצר המועד לפורענות'. קיבצתי לכן חלק ממה ששמעתי בחדר האימונים ובסדנאות:

• מין הוא אינסטינקט חייתי ולכן, התנהגות מינית והיכולת להגיע לאורגזמה, היא דבר שבא בטבעיות.
• הגבר נולד עם ידע על מין והוא אמור ל'הוביל' ו'ללמד' את האישה
• לגבר יש יצר מיני גדול יותר משל האישה
• לגבר יש צרכים מיניים מרובים משל אישה
• אישה לא זקוקה למין ולפורקן מיני באותה מידה שזקוק להם הגבר. זה טוב שיש אבל זה לא כזה חשוב
• אישה צריכה לספק את צרכי הגבר – תני לו לאכול בבית כדי שלא יצא לאכול בחוץ
• הנרתיק הוא איבר המין הראשי הנשי ולכן האורגזמה ה'אמיתית' וה'נכונה', היא האורגזמה הנרתיקית המתרחשת תוך כדי משגל
• אישה צריכה להגיע לאורגזמה בו זמנית עם בן זוגה
• מין זה מסוכן
• גבר לא יכול לשלוט בעצמו כשהוא חרמן ולכן אם זה 'קרה' בגללי, אני לא יכולה להפסיק אותו באמצע, זה לא הוגן
• בנים אוהבים מין ובנות לא
• אישה מינית היא לא אימהית
• איבר המין הוא מקום 'מלוכלך'
• על מין לא מדברים בפומבי
• גם היום בנים יעדיפו להתחתן עם הבנות הטובות ולא עם כאלו שעוברות מיד ליד
• יותר נהנים ממין כשצעירים
• אם את מושכת תשומת לב מבנים זה אומר שאת נחשקת
• אל תטרחי 'לסבול' מין אם גם ככה לא יצא לך מזה שום דבר

אני יכולה להמשיך כי יש עוד המון אבל אעצור כאן. אין פיסת אמת בכל המשפטים הללו ובכל מה שהכניסו לנו לראש בקשר למין, מיניות ואורגזמה. הכל קשקוש ואת הכל אנחנו מעלות לדיון, מנתחות ובדרך כלל גם מבטלות במעגלי הנשים שלנו. הדבר הכי חשוב שאני מבקשת לומר לכן בפוסט הזה הוא:

מין ואורגזמה הן פעולות טבעיות וחשובות לזוגיות טובה ולשביעות הרצון של כל גבר ואישה. כנסו וקיראו בפוסט המשך, למה חשובה אורגזמה. היצר המיני, הליבידו, הוא יצר החיים, המקור לייצריות וליצירתיות ולשמחת חיים. הסדרת המיניות נועדה לפיקוח חברתי, אולם היא פוגענית בעיקר לנשים ולכן כל אישה חייבת לקחת אחריות ולשחרר עצמה מכבלים אלו.

ולסיום – סקס לא מספק קורה בטבעיות, אולם מין טוב עבור גברים ונשים כאחד, דורש מידע, התנסות, תקשורת ושיתוף פעולה. כל מה שצריך בעצם לחיי זוגיות ונישואין טובים באופן כללי, לא?

להמשך קריאה >> איזה אמונות מרחיקות נשים מהנאה מינית?

להיות אותנטי - סדנת עומק בעבודה עם רגשות ודפוסים מעכבים.

קפה עם סוקרטס- סדנת עומק בשיאלת שאלות מקדמות.

סלון פתוח למאמנות – מפגש מקצועי חודשי למאמנות ומטפלות.

אורגזמה או זיוף אורגזמה

זיוף אורגזמה הוא משהו קבוע אצלך?

האם לרוב את לא מגיעה לאורגזמה?

האם היית מאושרת יותר אם 'העניין הזה' היה יורד בכלל מסדר היום שלך?

הפוסט הזה בדיוק בשבילך!

למה אורגזמה אצל נשים חשובה?

קודם כל כי היא מהנה וחשובה לבריאות.

סיבה נוספת, חשובה לא פחות, כי את יכולה להגיע לאורגזמה.

והסיבה שמבחינתי היא החשובה מכל, שכשאת מתכווננת להגיע לאורגזמה את מכוונת את כל תשומת הלב שלך אליך ואל התחושות, הרגשות והצרכים שלך בלבד:

1. מאפשרת לעצמך סיפוק מיני, הנחוץ לך וחשוב לא פחות מסיפוק בעבודה, בהורות, בזוגיות ועוד.
2. זהו פוטנציאל נוסף של סיפוק שהרבה יותר מדי נשים מוותרות עליו מבלי לעצור רגע ולשאול את עצמן, בעצם למה?

מה זה אורגזמה?

אורגזמה היא פורקן של מתח מיני, המצטבר אצלך בדיוק כפי שהוא מצטבר אצל גבר, כתוצאה מיחסי מין, או מפעולות יומיומיות שגרתיות שאינן קשורות לפעילות המינית עצמה.

יש נשים שהמתח יכול להתפרק ללא אורגזמה ויש נשים שהעדר מתמיד של פורקן מיני עלול לגרום לרוגז, תסכול, עייפות ואפילו כאב ראש, מבלי שיהיו מודעות שזו הסיבה.

המתח הזה, ככל מתח נפשי, עלול לגרום לשינויים פיזיולוגיים, שעלולים להסתיים בזיהומים באברי המין או בסימנים גופניים אחרים ובעיות גינקולוגיות.

אורגזמה לנשים

למעשה, כל אישה יכולה להגיע לאורגזמה בכל זמן שתחפוץ.

לכן, אם זה לא ממש מצליח לך, מצליח רק לפעמים, או מצליח רק באוננות ולא ביחסי מין, זה רק מכיוון שאת לא יודעת איך אישה מגיעה לאורגזמה ואת זה ניתן וחשוב ללמוד.

לא מגיעה לאורגזמה

קושי להגיע לאורגזמה מתגלה באימון אישי תמיד בעקיפין. נשים מגיעות עם תסכולים במערכות יחסים, מריבות, כעסים בזוגיות, קושי לתקשר עם בן /בת הזוג, בגידות, ויתור על עצמן והמון מניפולציות. כשאנחנו פותחות ומתבוננות במיטה הזוגית, זה מתגלה וזה כל כך טבעי ומובן.

אורגזמה אצל נשים

אישה שלא נהנית ביחסי מין, מטבע הדברים עניינה בהם פוחת עם הזמן, עד כדי הימנעות ממגע בכלל.

הימנעות ממגע, נחווה כדחייה אצל בן/בת הזוג וגורם לקונפליקטים ולהצטברות כעס וטינה.

לאט לאט, גילויי החיבה האינטימיים פוחתים, נוצר ריחוק רגשי והזוגיות נקלעת למשבר.

מעבר לכך, הימנעות, קושי לתקשר את מה שאת מרגישה ורוצה וויתור על עצמך, הם דפוסים מוכרים לנשים רבות מחייהן האישיים והמקצועיים.

הקושי לדרוש את מה שמגיע לך, הקושי להתבטא באסרטיביות, להגיד את מה שאת חושבת ומרגישה או לקחת לעצמך רק כי מגיע לך מעצם היותך ולא כי היית טובה או קרעת את עצמך למען אחרים.

השורשים של דפוסים אלה, מוטבעים במיניות ומעצבים את הדרך בה אנו כנשים מתנהלות בחיים בכלל ובמערכות היחסים האינטימיות בפרט.

חיי אהבה

אורגזמה היא תהליך טבעי, נורמאלי ובריא שרצוי שאף אישה לא תמנע אותו מעצמה ולא משנה הדרך שתבחר לעבור, על מנת להשיגה.

סיפוק מיני ואורגזמה אם כן, הן פעולות אנושיות טבעיות המהוות חלק חשוב מחיי האהבה ומהחיים בכלל, של גברים ונשים.

להמשך קריאה >> אורגזמה אצל נשים

להיות אותנטי - סדנת עומק בעבודה עם רגשות ודפוסים מעכבים.

קפה עם סוקרטס- סדנת עומק בשיאלת שאלות מקדמות.

סלון פתוח למאמנות – מפגש מקצועי חודשי למאמנות ומטפלות.

"יצירת אמנה זוגית איננה 'עוד' טיפול משפחתי, היא חזון המזמין גברים ונשים, לשנות את הריקוד הזוגי כולו, באמצעות יצירת תקשורת שוויונית המתחילה במיניות.

לא אחת כאשר אני נשאלת כמה ילדים יש לי ואני עונה 4 , מתרוממות מולי גבות במבט משתהה: מאותו הבעל? כאשר אני מאשרת אני יודעת שתגיע השאלה הבאה: ואתם עדיין יחד? לצערי לא, אני עונה בכנות, אבל היום אני יודעת שהתובנות והדרך שגיבשתי, הובילו אותי אל אהבת חיי.

ההשתהות אינה זרה לי, היא תולדה של מצבה העגום של הזוגיות בארץ ובעולם. הקשר בין נשים וגברים נתון בבעיה זה למעלה מדור. שיעור הגירושין היציב יחסית בעשורים האחרונים, מראה שהופעת הטיפול הזוגי בשנות החמישים לא הניבה עד כה תוצאות של ממש בחייהם של כשליש מהזוגות, שצפו בנישואיהם מתפוררים.

מעבר לתא המשפחתי האישי, המציאות משקפת טלטלה ובקשה לשכתוב מחדש של מערכות היחסים בין גברים ונשים, לצד מתן קול וחשיפה ליחסי הכוח שהיו עד כה מושתקים באי נוחות. כמות הולכת וגוברת של תלונות על הטרדות ופגיעות מיניות, קמפיינים מתוקשרים המעודדים דיונים והתנגדויות, אינם מאפשרים לאיש או אישה להישאר אדישים. המציאות מבקשת להשתנות והיא מכוונת עמוק לבטן הרכה ומתחת לה – למיניות, לדרך בה היא מעוצבת ומוסדרת ולהשפעה של הגדרות אלו על התפיסה העצמית של כל אחד ואחת מאיתנו ועל מערכות היחסים כולן. 

להמשך קריאה >> איך לשפר תקשורת בזוגיות

להיות אותנטי - סדנת עומק בעבודה עם רגשות ודפוסים מעכבים.

קפה עם סוקרטס- סדנת עומק בשיאלת שאלות מקדמות.

סלון פתוח למאמנות – מפגש מקצועי חודשי למאמנות ומטפלות.

מה מתעורר אצלנו באמצע החיים ולא מאפשר להסתובב לצד השני ולהמשיך לחלום? סיפורה של רונה

אני לא יודעת מאיפה להתחיל היא אומרת, תוך שהיא מתיישבת על הספה,

מהדקת שיער לקוקו גבוה, מנסה לארגן לעצמה מרחב שירגיש לה נוח.

בעודה משתהה אני מתבוננת בה. אישה נאה, איפה שהוא בשנות הארבעים וחמש חמישים

שיער ארוך חלק, איפור מרומז, לבוש מוקפד ומעודכן.

כבר בשיחת הטלפון הצהירה שהיא לא יכולה יותר. חייבת לקבל החלטה.

שהיא כבר כמה שנים יודעת מה צריך לעשות

מתכננת איך לעשות את זה

מקבלת החלטות

לא ישנה כמה לילות

ובסוף לא עושה כלום.

אולי תתחילי ממה שאת מרגישה, אני מציעה, יודעת שלא קל לשתף מישהי שהיא לא מכירה, בעיקר כשהיא נסערת.

יש לי בפנים 'בור שחור' היא לוחשת כאילו לעצמה , מחפשת אחיזה באיזו נקודה נעלמה על השטיח

רועי הוא החבר הכי טוב שלי

הוא אבא נהדר ושותף מלא בבית

יש לנו חברים, כסף, שנינו עובדים ומרוויחים טוב

אפילו קיבלנו ירושה נאה היא מחייכת במבוכה.

לאנשים מבחוץ אנחנו נראים ממש כמו "סיפור אהבה", היא מסמנת מרכאות באצבעותיה להדגיש את שהיא מרגישה.

הכאב שלה חזק וברור וחודר אלי עמוק פנימה, על אף מאמציה לשדר איפוק.

כמה סיפורים כאלה כבר שמעתי בחיים ובחדר האימונים. אנשים מגיעים לאמצע החיים ופתאום משהו בם משתנה או יותר נכון מתעורר ולא מאפשר להמשיך בחיים כפי שהם.

המציאות לפתע מרגישה לא מספקת יותר. היא אולי מורכבת מהחלקים הנכונים אבל הפסיפס הקיים לא עובד יותר, משוועים למשהו אחר.

רונה מדברת והלב שלי יוצא אליה.

היא מתארת באריכות ובכאב את 'החלום' ואת שברו

את הבית והחיים שבנו ומנגד את התהום שנפערה ביניהם, שבעיניה אינה ניתנת לגישור.

היא בתפקיד בכיר בהייטק, נסיעות ברחבי העולם, כנסים, בילויים, הוא שקט ומופנם, מעדיף ערב שקט בבית מול הטלוויזיה על כל בילוי אחר.

פעם זה איכשהו התאים היא מסכמת. לא הייתי צריכה יותר מאשר אותו ואת הקן המשותף שבנינו. הייתי צעירה, הכרנו מיד כשהשתחררתי מהצבא, שנתיים אחרי שאיבדתי את אמא שלי היא לוחשת, אולי זה קשור…

עבורי התמונה מתחילה להתבהר, אולם אני בוחרת כרגע לא להגיב, לא לקטוע את הרגע.

חברה שלי אומרת שזה הכל הורמונים, היא ממשיכה לבהות בנקודה נעלמה, אולי יש בזה משהו, אבל לא רק

אני כבר בת 51, כמה עוד יש לי? עשר שנים? מי יסתכל עלי אז?

אני רוצה לחיות, אני רוצה סקס, חזק, סוער, שיקפיץ לי את הלב

עכשיו יש לי עוד סיכוי…

אני יודעת מה אני צריכה לעשות, כבר החלטתי, אבל אני מתה מפחד

מה יהיה אם בעוד עשר שנים אתעורר ואגלה שטעיתי???

אם הוא היה נותן לי איזו סטירה, היה לי יותר קל לקום ולעזוב…

רונה מדברת ואני יודעת  שהדרך שלה רק החלה.

אין לזה פתרון קסם. הדילמות הללו של אמצע החיים מורכבות, כואבות וחותכות בבשר החי.

אני יודעת, הייתי שם בעצמי ואני חווה את זה בכל פעם מחדש עם מתאמנות ומתאמנים

שמתעוררים יום בהיר אחד ולא מצליחים להסתובב לצד השני ולהמשיך לחלום.

לפעמים הצורך לשנות מקבל מענה בדרכים אחרות ולוא דווקא בפירוק היחסים

ולפעמים אין מנוס, ובוחרים להיפרד ולהמשיך הלאה.

מה שחשוב להבין, שהתסכולים, הכעסים כמו גם ה'רעב' למשהו אחר, נובעים מצרכים ואירועי חיים שלא קיבלו עד כה את מלוא ההתייחסות והם מתעוררים דווקא בשלב התפתחותי זה של אמצע והמחצית השניה של החיים.

בעיני, התעוררות ליבידיאנית זו מבורכת. הליבידו, יצר החיים, מתדפק על הדלת ומעורר אותנו לחזור הביתה ולדרוש את מה שמגיע לנו מהחיים. אם במיניות, בקריירה או במערכות היחסים, התעוררות זו מזמינה אותנו לפעמים בפעם הראשונה, להכניס את עצמנו למשוואה. תהליך מכונן ומתנה גדולה.

להמשך קריאה >> אני רוצה לחיות, אני רוצה סקס, כזה שיקפיץ לי את הלב

להיות אותנטי - סדנת עומק בעבודה עם רגשות ודפוסים מעכבים.

קפה עם סוקרטס- סדנת עומק בשיאלת שאלות מקדמות.

סלון פתוח למאמנות – מפגש מקצועי חודשי למאמנות ומטפלות.