אני רוצה להבין, אמרה לי לירון בתסכול באחד ממפגשי האימון. אני לא מצליחה להבין למה הוא ממשיך להתנהג ככה – משקר, מקלל, מסתיר ממני דברים, עושה מה שבא לו – כשהוא יודע שהחבל מתהדק לו על הצוואר, שבסוף אני אעזוב אותו. אני אומרת לו את זה כל הזמן.

לירון בשנות הארבעים לחייה, אימא לשלושה ילדים, הגיעה לאימון במטרה להעלות את ההערכה העצמית שלה כדי שיהיה לה אומץ להתגרש.

מה את שואלת בעצם? מה את מבקשת ממני, שאלתי אותה?

אני רוצה להבין. זה משגע אותי…

למה כלב מלקק לעצמו? יריתי לעברה, עוצרת את שטף דיבורה

היא השתתקה, נועצת בי מבט של "מה לעזאזל…"

למה כלב מלקק לעצמו? חזרתי על השאלה

היא: "אין לי מושג…"

אני: "נסי לחשוב…"

היא:… "אולי, כי זה נעים לו?"

אני: "נראה שבהחלט נעים לו ו…"

היא: מחייכת במבוכה, "אני מניחה שזה מה שכלבים עושים, מלקקים לעצמם"

אני: "בהחלט, ו…"

היא: "אין לי מושג מה את רוצה ממני… מה את רוצה לשמוע… תני רמז" אמרה במבוכה

"כי הוא יכול" אמרתי בשקט

"מה???"

"כלב מלקק לעצמו", חזרתי על הדברים, "כי הוא יכול. נקודה! ברור שזה גם הטבע שלו, יכול להיות גם שמשהו מציק ומגרד לו שם באותה נקודה, ויכול להיות גם שלא, שפשוט בא לו ללקק לעצמו שם ובניגוד אלינו, הוא יכול.

"או קיי, אבל מה זה קשור?

רגע (צליל אסימון), אז מה שאת אומרת, שגם עופר, עושה את את מה שהוא עושה, כי הוא יכול?"

"בדיוק"

"אז מה אני אמורה לעשות עם זה עכשיו?"

"מה את רוצה לעשות עם זה", עניתי?

"להפסיק את זה"

"ואיך "להפסיק עם זה' נראה בפועל? מה עושות 'נשים אחרות' כדי להפסיק כאלה מעשים?"

על זה היה קשה ללירון לענות. היא מעולם לא חשבה מה היא בעצם רוצה. היא רק ידעה מה לא ומי אשם בסבל שלה.

כשבקשתי מלירון לתאר איזה מערכת יחסים היא רוצה, ומי היא בתוך מערכת היחסים הזו, היא התקשתה מאוד. היא אף פעם לא תפסה את עצמה כחלק מהמשוואה הזו. הכל התנהל בהתאם לדרך שלו בתגובה אליו. אבל הוא לא באמת לבד שם במערכת. גם לה יש חלק בזוגיות המורכבת הזו. ויתרה מזאת, היא לא איזה פיון בעלילה הזו שנקראת 'הזוגיות שלי', אלא היא גם זו שכותבת את העלילה. יש לה בראש סיפור ברור לגבי הזוגיות הזו ולגבי המקום והתפקיד שלה בזוגיות ובחיים בכלל, והיא מגיבה בהתאם לסיפור הזה. עבל זה רק סיפור! זו לא האמת! ומה שיפה בעניין הזה, שאם זה הסיפור שלה היא יכולה גם לשנות אותו. אין לנו שליטה על סיפורים ואופני התנהגות של אחרים, אבל את אלה שלנו, יש לנו יכולת ואפילו חובה לשנות.

אז איך מפסיקים להיות קרבן?

ההבנה הזו שעופר עושה את מה שהוא עושה, כי הוא יכול ועוד יותר שבעצם היא זו שמאפשרת, היתה רגע מכונן בתהליך האימון. עד אותו רגע, לירון היתה עסוקה בלהאשים את עופר ולהגיב על המעשים שלו, מבלי לקחת שום אחריות.

פתאום היא הבינה שבעוד שבחייה המקצועיים היא מנהלת בכירה ושולטת בעניינים, בחיים האישיים היא מתנהלת ממקום ילדי וקורבני.

לירון הבינה, שהמפתח לשנות את מערכת היחסים נמצא בידיים שלה. אין לה שליטה על הדרך בה  הוא בוחר להתנהג וזה גם ממש לא רלוונטי למה הוא עושה את מה שהוא עושה.

מה שיכול לייצר שינוי בחוויה הקיומית שלה, זה מה היא רוצה ומה היא עושה כדי להשיג את זה – איך היא מגיבה, מה היא אומרת ומה היא יוזמת בזוגיות כדי לייצר את מה שהיא מבקשת. ואותך כקוראת אני מזמינה כבר עכשיו, גם להכניס את עצמך למשוואה. כמו לירון. היי אקטיבית בדיוק במקום שאת חווה חוסר אונים, זהי מה את רוצה ופעלי כדי לייצר את זה בחייך. זו מנהיגות!

משימה

אני מזמינה אותך עכשיו לנסות זאת בעצמך. קחי דף וכתבי:

מי את במערכת היחסים של היום. מגיבה למה שקורה לך או יוזמת את מה שאת רוצה שיהיה?

איזה מערכת יחסים את רוצה? תארי אותה ממש בפרוטרוט

כתבי לעצמך: מה האישה שאת רוצה להיות היתה עושה, כדי שמערכת היחסים הזו אכן תתממש וכתבי לעצמך משימות החל ממחר בבוקר.

זה בידיים שלך!!! אל תחכי שהוא יעשה את השינוי. היי את השינוי. היי מי שאת רוצה שהאחר יהיה.

את מוזמנת להמשיך לקרוא בפוסטים באתר  וכמובן, ליצור איתי קשר על מנת להפוך לאישה שאת רוצה להיות. היא נמצא בתוכך.

מלאי פרטים בהמשך הדף ואחזור אליך בהקדם כדי שנבחן יחד, איזה תהליך נכון עבורך