אזהרה: לפני שאת קוראת, אני רוצה להבהיר – הפוסט מאוד ישיר ו'לפנים'. הוא אינו מתחנף ומייפה את הדברים. את רוצה להבין את הדינמיקה כדי להשתחרר ולצאת חזקה מהמשבר, קראי עד הסוף. לא? עברי לפוסט הבא.
אז ממה באמת את/ה רוצה להיפרד?
הרצון שלנו להיפרד, הוא תמיד מחלקים שאנחנו לא אוהבים בעצמנו או חלקים המבקשים ריפוי. תמיד!
אם את לא יכולה לסבול את הזלזול שלו בך או באחרים, הקושי שלך הוא עם הזילזול שלך בעצמך ו/או עם ההערכה העצמית, הריצוי, הכניעה שלך לרצונות של אחרים למרות שלא מתאים לך ועוד. זה לא אומר שהוא לא אדם שמזלזל. אולם הקושי שלך הוא לא עם האופי שלו, אלא עם הקשיים האלו שלך.
אם קשה לך עם הפסיביות שלו או חוסר היוזמה, התבונני על עצמך. עד כמה את יוזמת ומקדמת את העניינים שלך?
אם את לא יכולה לסבול את השעמום אתו, מתי הוא פעם עצר אותך מליזום פעילות או מלצאת לבלות? מתי הוא התנגד להצטרף? מי באמת גורם לך לשעמום בחיים?
שיהיה ברור, אני לא מפנה אצבע מאשימה כלפייך או מסירה ממנו אחריות. ממש לא. אני רק מסמנת לך שהבעיה שלך, לא יכולה לעולם להיפתר על ידו והיא גם לא תיפתר כשתעזבי אותו.
הגעת איתה לקשר. כולנו מגיעים לקשר עם צרכים ורצונות שהאחר ימלא חסרים וחסכים שיש בנו. הכמיהה הזו מתחילה בינקות וממשיכה בילדות ואחר כך בבגרות. בשום שלב היא לא באה על סיפוקה. סורי אבל זה המצב.
היחידה שיכולה לספק את צרכייך ולשנות את החוויה הקיומית שלך, זו את. את בוודאי לא רוצה לעבור סיבוב שני דומה.
לפני כשתיים עשרה שנים, כשעמדתי בפני החלטה דומה הבנתי, שממה שאני הכי רוצה להיפרד, זה מהרגשת חוסר האונים וה'לא שווה' שהרגשתי מול אישי לשעבר. האשמתי אותו בהמון דברים, שאת חלקם הגדול הוא אכן הרוויח ביושר רב. אולם הרצון שלי להיפרד ממנו, לא באמת נבע מאותם מעשים אלא מהחוויה הקשה שהיתה לי בהתמודדות מולו.
למרות שבתחום המקצועי הצלחתי והייתי מוערכת, מולו הרגשתי קטנה, לא שווה, חלשה וחסרת יכולת להתמודד ולהביע את עצמי בבהירות. נכון, מערכת היחסים המורכבת, הציפה זאת שוב ושוב, במריבות, בהשפלות הדדיות, אולם זה לא נוצר שם. הזהות והתפיסה שלי את עצמי התגבשה עוד הרבה קודם לפגישה שלנו ולנישואין, היא התגבשה עוד כשהייתי ילדה, כשהסקתי שה'ריחוף' שלי היא בעיה, שכולם יותר טובים ומצליחים ממני, שמשהו בי לא בסדר, ופרידה ממנו לא באמת היתה פותרת את זה.
הבחירה שלי היתה בעצמי. בדקתי מה יגרום לי להרגיש יותר טוב שאינו קשור בו או במערכת היחסים. אצלי זה היה לצאת ללימודים אקדמיים ואחר כך התמקצעות באימון. אצלך אלו יכולים להיות שלל דברים אחרים, מתוך תחומי ההתעניינות המרגשים אותך. הבנייה העצמית, תוך התמודדות עם המראה שמציבה הזוגיות המאתגרת, מצמיחה ומלמדת שבעתיים.
רק לאחר שנפרדתי מהביטחון העצמי הנמוך וחוסר האמונה בעצמי וגיבשתי זהות עצמאית, בטוחה ומוערכת, עזבתי את הבית.
עכשיו התבונני במערכת היחסים ונסי לזהות, ממה את מבקשת להיפרד?
השארת תגובה