בתקופת אמצע והמחצית השנייה של החיים, כחלק מתהליך התפתחות נורמלי וטבעי, צצות שאלות קיומיות כדוגמת 'פני לאן?', 'מה עם מה שחשוב ונכון עבורי?', 'אני לא רוצה למות לפני שאחווה אהבה אמתית', 'האם אלו החיים שאני רוצה לחיות?'
אני פוגשת אותם בשנים האחרונות המון. מול המראה כל בוקר, בחדר האימונים, בסדנאות ובקורסי הכשרת מאמנים. חלק מהא.נשים מיוסרים ואחוזי רגשות אשמה על ה'שגעון' שתקף אותם ועל הסבל שהם עשויים לגרום לאהוביהם, במידה ויבחרו ללכת עם הלב. חלקם כבר אחרי השינוי, נאחזים במנטרות שאיפשרו את הצעד, חוששים מכל בדל של ספק שעשוי לעורר דילמות מחודשות וחלילה גם תחושות חרטה, וישנם אלה ששלמים לגמרי עם הבחירה, שועטים קדימה לכבוש ולמצות את הבחירה החדשה. אלו בדרך כלל אותם א.נשים שיצאו לפנסיה מוקדמת ושמנה, המאפשרת להמשיך לצעד הבא בביטחה.
אז מה זה ה'משבר' הזה של אמצע החיים?
קודם כל זה איננו משבר, כי אם תהליך התפתחות טבעי ונורמאלי, בדיוק כפי שנהוג להתייחס לגיל ההתבגרות. יש כמה שינויים תפיסתיים שמאוד אופיינים לתקופה זו:
- המוות נעשה פתאום מוחשי- מהרגע שאנחנו עומדים על דעתנו, אנחנו מודעים לעובדה שאנשים מתים, אולם איננו עוצרים רגע ומרגישים מה זה אומר לגבינו. באיזו שהיא נקודת זמן באמצע החיים, המוות הנוכח, נעשה לפתע אישי ואנחנו לא רק 'יודעים' שהוא ממתין לנו בפינה, אלא גם מרגישים את זה וזה מה שעושה את ההבדל המהותי. פתאום, קמים בוקר אחד עם דחף שלא מרפה למצות את החיים, לממש חלום, לעשות שינוי, ללכת עם הלב
- מערכת הציפיות והערכים עליהם גדלנו מתחילה להיסדק ולעתים פשוט לקרוס – המפגשים היותר תכופים עם ההורים המתבגרים, מפגישים שוב עם מערכת הציפיות עליהן גדלנו וזו עומדת למבחן מחודש עם סימן שאלה גדול, מה לי ולכל הסיפורים הללו בכלל???
- ההתייחסות לחיים משתנה מחתירה להישגים והצלחות כערכים מרכזיים, להתכנסות והתחברות לאוטונומיה ולמה יגרום לי להרגיש טוב ביחס לעצמי
תמה מרכזית העוברת כחוט השני בתקופה זו של החיים היא החשש לפספס את המומנטום או את ההזדמנות לחיים כפי שהיינו רוצים, לצד צורך עז לשנות, להחליף קריירה, להתגרש, לחפש אהבה.
במידה ויש דילמות, במרבית המקרים, התשובות אינן נמצאות 'מתחת לפנס' או בקשר הזוגי, אלא בצרכים אישיים המבקשים מענה. במהלך תהליך האימון, אנו בודקים ומנתחים את הצרכים האישיים, כדי להגיע לשורש ולהבין מהו הצורך האמיתי של המתאמן/ת בנקודת הזמן הנוכחית. הבנה זו מאפשרת לקבל את ההחלטה הטובה ביותר, בהקשר האישי והמשפחתי.
השארת תגובה