בגידה – להישאר או לעזוב?

"אישה שנשארת עם בעלה לאחר בגידה, טיפשה וחסרת חוט שדרה!" היא פוסקת בשאת נפש, מכוונת את הדברים (והרגשות) כלפי עצמה…

האמנם שאלתי? אפשר להסתכל על זה מעוד כמה זוויות?

"סתומה?" היא מוסיפה, "סמרטוט? פחדנית? רוצה עוד כמה ברכות?"

על מה את כועסת, שאלתי אותה?

"על עצמי, שאני כזאת סמרטוט. כל אחת אחרת היתה מתגרשת ממנו."

מי זאת 'כל אחת אחרת'?

"כל אישה אחרת"

מכירה אחת כזו? היא קיימת?

"לא"

אז אין קשר בין המחשבה הזו לבין המציאות. לפחות לא שלך. במציאות שלך, את בחרת להישאר. את רוצה לספר לי למה?

"פחד כלכלי…"

לגיטימי אני אומרת. מה עוד?

"יש לי 4 ילדים קטנים. פחדתי שלא אסתדר לבד. אני לא כל כך סומכת על עצמי."

אז מה כן עשית במקום להתגרש?

"הלכנו לייעוץ זוגי כדי שנוכל לדבר. לא יכולתי להסתכל עליו.

בנוסף, עשינו הסכם שלום בית לחילופין גירושין כדי להבטיח את כל הזכויות שלי במידה ונתגרש, הגעתי אליך, ביקשתי קידום וגם קיבלתי תפקיד עם שכר גבוה יותר וגם… התחלתי להרוויח עוד כסף עכשיו מאפיית עוגות יומולדת, משהו שרציתי לעשות כבר מזמן."

ומה את אומרת על כל זה?

לא הייתי צריכה לומר יותר מזה. פתאום האמת על כל מה שקרה לאחר אותה טלטלה, הייתה כל כך נוכחת בחדר. הכוח שהיא צברה, הן ברמה האישית והן בהיבט הכלכלי, דווקא מתוך אותה בחירה להישאר, היה מאוד ברור ומוחשי.

אם תשאלי אותי אישית, אני הייתי מאוד סומכת עליך, אמרתי לה. טיפלת בצורה מאוד חכמה בפחד הכי גדול שלך – הכלכלי – ועכשיו את יכולה לבחור האם להישאר או ללכת. אין לנו מושג מה היה קורה אילו בחרת להתגרש בשלב ההוא, מה שיש לנו זה את הרגע הזה. היום, את במצב הרבה יותר טוב מהמצב בו היית בזמן הבגידה, הן רגשית והן כלכלית.

מה את חושבת עכשיו לגבי הבחירה שלך להישאר? התשובה נשארה תלויה בחדר. לא היה צורך יותר במילים.

כמובן, שכל סיפור דורש תהליך מותאם ולכן אין תשובה אחת לשאלה, האם להישאר או לעזוב לאחר בגידה. מומלץ להיעזר באיש/אשת מקצוע כדי לברר באופן אישי ומעמיק ולקבל החלטה.

 

השארת תגובה